החלטה בתיק פש"ר 4572-10-12

1. בפניי מונחת התנגדותו של החייב, גמאל קדמאני (להלן: " החייב" או "המשיב") כנגד בקשה שהגיש  המבקש להתראה פשיטת רגל.

2. ביום 28.4.11 ניתן פסק דין בתביעה שהוגשה על ידי ח'אלד אבו זייד. לפי פסק הדין חויב המשיב לשלם לח'אלד אבו זייד 65,500$ בצירוף הוצאות משפט (להלן: " פסק הדין"). המשיב לא הגיש ערעור על פסק הדין, ומשכך פסק הדין חלוט. אין חולק שהמשיב לא שילם כל סכום שהוא המגיע ממנו על פי פסק הדין.

3. במסגרת ההתנגדות להתראה העלה החייב טענה לפיה לא הוסמך וליד אבו זייד (להלן: " המבקש") להגיש התראה בהליך פשיטת רגל. לטענתו, בקשה כאמור צריכה להיות מוגשת על ידי הנושה, ואולם למבקש אין כל קשר לפסק הדין התומך בבקשתו להמצאת התראת פשיטת רגל נגד החייב ומכאן שאינו בעל זכות לפעול בהליכי משפט כנגד החייב.

4. ביום 3.1.13 הגיש המבקש תגובה להתנגדות החייב להתראת פשיטת רגל.  בתגובתו, ציין כי אביו, חאלד אבו זיד, המחה את כל זכויותיו בכל הקשור לתביעות התלויות ועומדות לזכותו. המבקש צירף לתגובתו עותק מייפוי כוח נוטריוני הממחה למבקש את הזכות לפעול בשם אביו המנוח ח'אלד אבו זיד.
5. בתשובה לתגובת המבקש על ההתנגדות להתראת פשיטת רגל, טען החייב כי המבקש ממשיך להתנהל בחוסר תום לב ומשייך לעצמו את מספר תעודת הזיהוי של ח'אלד אבו זיד. בנוסף, המבקש צירף מסמך הנחזה להיות ייפוי כוח נוטריוני, ואולם בנקל ניתן לראות כי החתימה מזויפת. עוד טען החייב, כי המסמך הנחזה לייפוי כוח בלתי חוזר ערוך בפני נוטריון כבר ביום 22.6.09, אך המבקש בחר להציג את המסמך רק לאחרונה ולאחר מות ח'אלד אבו זיד.

דיון והכרעה

6. המבקש הגיש בקשה להמצאה של התראת פשיטת רגל מכוח פסק דין חלוט שניתן כנגד החייב. אמנם, פסק הדין ניתן לזכותו של ח'אלד אבו זיד, אביו של המבקש, ואולם המבקש הציג הסכם / יפויי כוח הממחה את זכותו של ח'אלד אבו זיד ז"ל לטובת המבקש, וליד אבו זיד.

7. סעיף 1(א) ל חוק המחאת חיובים, תשכ"ט 1969 (להלן: " חוק המחאת חיובים" או             " החוק") קובע כדלהלן:

"1. (א) זכותו של נושה, לרבות זכות מותנית או עתידה לבוא, ניתנת להמחאה ללא הסכמת החייב, זולת אם נשללה או הוגבלה עבירותה לפי דין, לפי מהות הזכות או לפי הסכם בין החייב לבין הנושה".

            המחאה נוצרת בהסכם בין הממחה לבין הנמחה. בהתאם לסעיף 1 (א) לחוק, תוקפו של הסכם ההמחאה אינו מותנה בהסכמת החייב. הנחת המחוקק היא, שהחייב אינו נפגע באופן מהותי מחילוף הנושים ולכן אין כל צורך בהסכמתו. ככל חוזה, חלים על הסכם ההמחאה דיני החוזים הכלליים, זאת כל עוד אין במסגרת החוק הוראה שונה. במקרה של הפרת ההסכם, יעמדו לרשות הנפגע הסעדים השונים לפי חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א - 1970 (ר' ש' לרנר המחאת חיובים [ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, תשס"ב - 2002], עמ' 123-142 (להלן: " לרנר")].

8. יוצא אפוא, המבקש הגיש את בקשת התראת פשיטת רגל מכוח הסכם המחאה כנדרש בחוק. כאן המקום להעיר, כי המשיב הפריח טענות לעניין אמיתות ייפוי הכוח שהוצג על ידי המבקש, ואולם טענותיו נטענו בעלמא. לא די בהצגת מספר מסמכים על מנת ללמד שייפוי הכוח מזויף.

9. אוסיף ואומר, כי מצויים אנו בשלב מקדמי של הליך פשיטת הרגל, קרי האם עשה המשיב אחד מן המעשים המהווים פשיטת רגל, ולענייננו לא מילא אחר דרישות התראת פשיטת הרגל וכקבוע בסעיף 5(6) ל פקודת פשיטת הרגל התש"ם-1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל").

סעיף 5(6) ל פקודת פשיטת הרגל מורה כי טעמי ההתנגדות להתראה הם האם הניח החייב את דעת בית המשפט "כי יש לו תביעה שכנגד או קיזוז או דרישה שכנגד שאינם פחותים מסך החוב הפסוק ושלא היה בידו לעוררם בתובענה שניתן בה פסק הדין".

החייב לא טען כי יש לדחות את התראת לפשיטת רגל מחמת אחד הנימוקים האמורים שבסעיף 5(6) ל פקודת פשיטת הרגל, וכל טענותיו מושתתות על טעמים אחרים שאינם יכולים להוות בסיס לקבלת ההתנגדות (ראה שלמה לוין ואשר גרוניס "פשיטת רגל" מהדורה שלישית, עמודים 76-81). מקומן של הטענות שהעלה המשיב, הוא בשלב הבקשה לצו כינוס נכסים והכרזת החייב כפושט רגל לפי סעיף 6 ל פקודת פשיטת הרגל, וכאמור בסעיפים 11-16 לפקודת פשיטת הרגל. אפנה במיוחד לסעיף 14 ל פקודת פשיטת הרגל המעניק לבית המשפט שיקול דעת נרחב לדחות בקשה להכרזת חייב כפושט רגל, כגון אם נראה שאין טעם בהליך. לעניין זה אפנה ל ע"א 149/90 קלאר נ' הכנ"ר פ"ד מ"ה (3) 61 בעמ' 64:

"כאשר מוגשת בקשת כינוס נכסים בפשיטת רגל על ידי נושה, מטרת הפנייה היא פירעון חובותיו של החייב והשיקול העיקרי של בית המשפט הוא מידת הסיכוי שהליכי פשיטת הרגל אכן ישיגו מטרה זו, וכן שהדבר יוכל להתבצע באופן כזה שחלוקת הפירעון בין הנושים היא צודקת". 

10. סופו של דבר, דין ההתנגדות להידחות והמבקש רשאי להגיש בקשה לצו כינוס ופשיטת רגל.

ניתנה היום, כ"ו שבט תשע"ג, 06 פברואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: